מעוז אינטרנשיונל בע"מ נ' אר סי אס סולאר בע"מ ואח'

החלטה

1.המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה על-ידי המשיבה, ולחילופין - להעברת התביעה לבית המשפט במחוז תל-אביב מאחר ואין לבית המשפט בקצרין סמכות מקומית לדון בה (בקשות מס' 1 ו-3). לטענתם, המשיבה לא פעלה כמתחייב מתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) בכך שלא פרטה את העובדות המראות שבית משפט זה מוסמך לדון בתביעה. עוד צויין כי על ההסכם בין המבקשת מס' 1 לבין המשיבה חלים התנאים הכלליים להסכם מכר, אשר צורפו על-ידי המשיבה עצמה כנספח 13 לכתב התביעה, ואשר כוללים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט בבית המשפט המוסמך במחוז תל-אביב. כן נטען כי ההסכם בין הצדדים נכרת על-ידי קיבול של הצעת המבקשת מס' 1, שנעשה על-ידי משלוח באמצעות הפקס אל מקום עסקה בבני ברק, ולפיכך בני ברק היא מקום יצירת ההתחייבות.

2.בתשובות המשיבה לבקשה להעברת התביעה לבית המשפט בתל-אביב (שתוייקו בבקשה מס' 4 וכבקשה מס' 5) צויין כי התנאים הכלליים להסכם מכר, ובהם הסכם אודות מקום שיפוט, מתייחסים למכירת פנלים לייצור חשמל ולא לממירים, שהם הממכר שנרכש מהמבקשים ולגביו מתייחסת התביעה. עוד נטען כי משרדי המשיבה בקצרין הם המקום בו נוצרה ההתחייבות "באמצעות פקס ומייל", ומקום המחדל אף הוא הינו בקצרין, שם הותקנה המערכת הסולארית ושם התגלתה ההטעיה שביצעו המבקשים.

3.אין להכריע את גורל הבקשה על-פי הסכם השיפוט המופיע בתנאים הכלליים, שכן לא ברור על פניו כי הקשר בין תנאים אלו לבין הטענה המרכזית שבכתב התביעה, המתייחסת לממיר שסופק למשיבה.

4.שאלת הסמכות המקומית צריכה להיות מוכרעת על-פי האמור בכתב התביעה. צודקים המבקשים בטענתם כי כתב התביעה לא נוסח כמתחייב מתקנה 9 לתקנות. לא עולה מכתב התביעה כי הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט זה על-פי אחת מחלופות תקנה 3 לתקנות. בדיקת הסמכות נעשית לפי האמור בכתב התביעה, ואין מקום למקצה שיפורים עובדתי בתשובה בכתב של המשיבה לטענה לחוסר סמכות מקומית שהגישו המבקשות.

5.מלשון כתב התביעה לא ברור מה הייתה התחייבותה של המבקשת מס' 1 כלפי המשיבה, ומכאן שאין לדעת באיזה אופן מוקנית לבית משפט זה סמכות מקומית המבוססת על החלופה של "המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות". ככל שמדובר במוצר שנרכש אצל המבקשת מס' 1 ונשלח למקום מושבה של המשיבה בקצרין - אין די בכך כדי להקנות לבית המשפט בקצרין את הסמכות המקומית. אין לצפות מבעל עסק השולח את מוצריו ללקוחות בכל רחבי הארץ לבוא ולהתדיין בכל מקום בארץ, רק מחמת היווצרות "קשר גיאוגרפי" באמצעות הדואר או הפקס. במאמר מוסגר אציין כי שונה הדבר לגבי התקשרות באמצעות האינטרנט, לגביו נקבעה הלכה המבוססת על רציונאל שונה.

באשר לחלופה של "מקום יצירת ההתחייבות" - כאמור לעיל, מקום הקיבול של ההצעה היה במשרדה של המבקשת מס' 1, לשם הגיעה מכתב הקיבול מהמשיבה שנשלח באמצעות פקס. ההסכם נכרת, איפוא, במשרד המבקשת מס' 1 בבני ברק. העברה בפקס אינה דומה להתקשרות בין צדדים הנעשית ב"חלל הוירטואלי" באמצעות דואר אלקטרוני ברשת. מכשיר הפקס הוא "הדוור" בעוד אשר שיח אלקטרוני ברשת מתרחש ב"טריטוריה נפרדת", בה נפקד מקומו של הדוור המסורתי.

ראו: תא"ק (שלום חי') 11291-09-11 אוכל טוב באמת בע"מ נ' קירה שלי (פורסם בנבו, 6.1.2012); ת"א (שלום חי') 8024-09-08 נטינג בע"מ נ' הכל לים בע"מ (פורסם בנבו, 7.12.2008).

6.לאור המתואר לעיל, אין לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתביעה.

הנני מורה על העברת התביעה לבית משפט השלום בתל-אביב.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: